מניעת הפיכת גופי החימום בחדר האמבטיה למקור סכנה
התקנת גוף חימום בתקרת חדר האמבטיה פירושה בעצם מאבק נגד האדים. מדובר בסביבה לחה, ואדי המים נוטים לחדור לתוך הרכיבים השונים. כשהם נכנסים לשם, הם יוצרים דרך שדרכה החשמל יכול להגיע למקומות שאין לו שם מקום. כך עלולים להתרחש זרמים לא רצויים, או אפילו קצר חשמלי.
הטריק האמיתי הוא לוודא שיש מחסום איתן בין גוף החימום לבין המעטפת שלו.
התמודדות עם הלחות
מעטפות פלסטיק רגילות אינן מספיקות. כדי למנוע מהחשמל להגיע למקומות הלא נכונים, אנו משתמשים בחומרי סיליקון עמידים בפני חום ובחומרי אפוקסי לחיבור החוטים. ניתן לחשוב על זה כעל “חומר עטיפה” שמונע מהלחות לחדור לתוך החוטים.
אם נשתמש רק בשקעים רגילים, החוטים עלולים להתחמצן ולגרום לקצר חשמלי. אנו גם משתמשים במבודדים קרמיים גדולים יותר. זה נותן לחשמל מסלול יותר טוב לזרום בו, וכך הוא לא יכול לעבור למקומות אחרים כשנוצרת לחות.
חיבור לקרקע ו“מבחן הלחץ”
בטיחות אינה דבר שניתן לנחש. אנו מחברים את הגופים האלה לקרקע באמצעות חיבורים מיוחדים. למה? כי אם המבודדים יכשלו, אנו רוצים שהמפסק יפעל מיד. אנו לא רוצים שכל רשת החשמל בתקרה תהיה חשמלית.
כדי לוודא שלא פספסנו שום דבר, אנו מבצעים “מבחן לחץ”. אנו מפעילים מתח גבוה בהרבה מה-220V הרגיל. אם יש אפילו חור קטן במבודדים, נגלה זאת לפני שהחשמל יגיע לבית הלקוח.
החלק הקשה: חום מול אוויר
הבעיה היא שאם נאטם את גוף החימום יותר מדי כדי למנוע את חדירת המים, נכלא את החום בתוך הגוף. אם הגוף יהיה סגור מדי, החום עלול לפגוע בחוטים הפנימיים.
זו בעיה של איזון – צריך מחסום שימנע את חדירת המים, אך עדיין יאפשר לאוויר החם לעבור. בדרך כלל אנו ממליצים על שימוש במעטפת שתאפשר למים לזרום החוצה, במקום שהם יגיעו ישירות לתיבת החיבורים.