למה רוב מחממי האמבטיה נהרסים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי האמבטיה הם בעצם “חדרי עינויים” עבור מכשירים אלקטרוניים. בגלל האדים הרבים והטיפות של מים שנופלות מדי פעם, רוב המחממים לא מצליחים לעמוד בעומס. הם נהיים חלודים, נגרמים בהם קצרים חשמליים, ובסוף הם נהיים חסרי תועלת.
רצינו ליצור מכשיר שבאמת יחזיק מעמד. הנה איך עשינו זאת.
התמודדות עם האדים
האויב הגדול כאן הוא הקירור. כאשר טיפה קטנה של מים פוגעת בצינור הקוורץ החם מאוד, זה גורם ל”זעזוע תרמי”. דמיינו שאתם שופכים מים קרים על סיר חם – זה יוצר לחץ על החומר. עם הזמן, זה גורם לסדקים זעירים בזכוכית, ואז המכשיר נהרס.
כדי למנוע זאת, הוספנו שכבות אנטי-ערפל ושינינו את זרימת האוויר. במקום שהמים ידבקו לרכיבי החימום, אנו שומרים על המשטח נקי. כך החום נשאר יציב, והזכוכית לא נשברת תחת הלחץ.
מניעת חדירת מים
רוב המכשירים נהרסים בנקודות החיבור. זה פשוט: מים פוגעים בחוטי החשמל, נוצר קצר חשמלי, והמכשיר נכבה. זו לא דרך טובה להתחיל את הבוקר.
השתמשנו בחומרים חזקים יותר ליצירת המעטפת של המכשיר, כדי שהחלקים הפנימיים יישארו יבשים. על ידי הפרדת נקודות החיבור החשמליות מאזור החימום, ניתן להשתמש במכשיר באזורים עם לחות גבוהה, בלי לדאוג שהמכשיר ייהרס.
איזון החום
זו הבעיה הקשה. אם סוגרים את המכשיר טוב מדי כדי שמים לא יחדרו, החום נשאר בתוך המכשיר. אם החלקים הפנימיים נהיים חמים מדי, המכשיר נכבה.
כדי לפתור זאת, השתמשנו בסגסוגות מיוחדות ליצירת המעטפת של המכשיר, כדי שהחום יועבר הרחק מהחלקים הרגישים. כך יש הגנה מפני מים, אך המכשיר עדיין יכול לפעול כראוי.
רק תשימו לב: אל תשימו את המכשיר במקום קטן ללא אוויר סביבו. אם אין מקום לחום לצאת, המכשיר יכבה באופן אוטומטי. תנו לו מקצת מרחב, והוא יפעל כראוי.