איך למנוע קצרים במדחמי האינפרא-אדום שלכם באזורים לחים
אם אתם מתקינים מנורות אינפרא-אדום באזורים לחים – כמו אזורי גידול בעלי חיים או מקומות שבהם משטפים את האזורים באופן תדיר – המים הם האויב הגדול ביותר שלכם. זה פשוט מאוד: הלחות מוצאת דרך להיכנס, יוצרת מסלול לחשמל, ופתאום יש לכם קצר חשמלי. כדי למנוע זאת, עלינו להתמקד בשלושה דברים: האטימה, הבידוד והחיבור לקרקע.
התמודדות עם לחות
העניין הוא שמנורות רגילות לא מיועדות לשימוש באוויר לח. טיפות מים נוצרות על החיבורים של המנורה, ושם מתחילות הבעיות. אנו משתמשים במארזים עם דירוג IP גבוה ובחיבורים אטומים כדי למנוע חדירת מים. אך צריך ללכת צעד נוסף. המקום בו המנורה מחוברת לכבלי החשמל חייב להיות אטום לחלוטין. בדרך כלל אנו משתמשים בסיליקון בעל עמידות גבוהה או בחומרי אפוקסי. זו הדרך היחידה לוודא שאין לחות שיכולה לגעת בזרם החשמלי. היזהרו גם מתופעת ה”נסיעה של המים”. המים לא נשארים במקום אחד; הם זוחלים. אם אתם משתמשים בכבלים זולים, המים יכולים להגיע ישירות לרכיבי החימום של המנורה. לכן אנו משתמשים רק בכבלים עם קליפה עבה ועמידה בפני לחות.
החומרים המשמשים (והפשרות שיש)
אנו משתמשים בחומרי בידוד קרמיים ובחומרים בעלי יכולת בידוד גבוהה כדי להרחיק את רכיבי החימום מהמארז. חומרים אלו עמידים מאוד, אפילו כשהם נחשפים לאדי מים. עוד דבר חשוב: חייבים להשתמש במגן GFCI או RCD. אין חריגים. זו הדרך היחידה לוודא שהחשמל יופסק לפני שקורה משהו מסוכן. אך יש גם חיסרון: כאשר אתם אוטמים את המארז היטב כדי למנוע חדירת מים, אתם גם כולאים את החום בתוך המארז. זו בעיה שצריך לפתור – צריך למצוא את האיזון בין מנורה יבשה למנורה קרה.
התקנה בפועל
ודאו שהמסגרות שבהן מותקנת המנורה מחוברות לקרקע. אם האטימה נפגעת והחוטים החשמליים נוגעים במסגרת, רוצים שהזרם יגיע ישירות לקרקע ויגרום לניתוק מיידי של החשמל. בנוסף, יש לבדוק את האטימה של המנורה מדי כמה חודשים. החום גורם לחומרים להתרחב ולהתכווץ. עם הזמן, תהליך זה עלול לגרום לסדקים באטימה. בדיקה קצרה כרגע יכולה לחסוך בעיות גדולות בעתיד.