למה רוב מחממי האמבטיה למעשה נהרסים
יש סוד קטן לגבי מחממי האינפרא-אדום של אמבטיות: לרוב, הבעיה אינה נעוצה בצינור הקוורץ עצמו. בדרך כלל, הצינור בסדר. הגורם האמיתי לבעיה הוא החיבור בין החוטים.
חשבו על זה: מדובר בסביבה בעלת עוצמת חשמל גבוהה, שבה החוטים נמצאים במגע עם רכיב החימום. זו סביבה קיצונית. רוב המחממים הזולים פשוט מחברים את החוטים יחד באמצעות חומרי הדבקה זולים. אך חומרים אלו אינם יכולים לעמוד בשינויים התכופים בטמפרטורה – מקור קיצוני לחום גבוה.
זו הנקודה בה נוצרות הבעיות.
רוב המותגים הזולים משתמשים בחומרי סיליקון או חומרי הדבקה פשוטים. הבעיה היא שהחוטים המתכתיים וחומרי ההדבקה מתרחבים בקצבים שונים. בכל פעם שמפעילים את המחמם, החוטים נפרדים קצת. נוצרים פערים קטנים, והלחות מהמקלחת חודרת פנימה. כשהלחות נמצאת באזור החם, היא גורמת לחמצון. הבידוד נהרס, נוצר קצר חשמלי, והמחמם נהרס.
אנחנו עושים זאת אחרת.
אנו משתמשים בתהליך מרובה שלבים כדי לעצור את תהליך ההזדקנות של המחמם. ראשית, אנו מחברים את החוטים באמצעות חומר ריתוך איכותי. זה יוצר חיבור אטום. לאחר מכן, אנו משתמשים בחומר הדבקה מתוקן באמצעות חומרים קרמיים. חומר זה לא רק נמצא על הפנים של המחמם, אלא גם נקשר לחוטים ולצינור הקוורץ.
מכיוון שהחיבור אטום, החמצן אינו יכול לחדור פנימה. ואם אין חמצן, אין חמצון. החוטים אינם נהיים שבירים, ואתם מקבלים זרימת חום יציבה ואמינה.
החיסרון?
יש חיסרון אחד: מכיוון שהחיבור הוא קבוע ומיועד לעמוד בחום קיצוני, אי אפשר פשוט להסיר את החיבור כדי לתקן חוט שנשבר בטעות. אם החוט נשבר, יהיה צורך להחליף את כל הרכיב. זו המרה קצת מסוכנת, אבל אנו מעדיפים לתת לכם מוצר שיחזיק מעמד שנים רבות, במקום מוצר שקל לתקן אותו אך הוא נהרס בכל שנה.