הסוד לכך שחלק מהתנורים באינפרא-אדום אכן עומדים במבחן הזמן
יש סוד קטן ולא ידוע לגבי תנורים אלו: ברוב המקרים, הם לא נהרסים בגלל תקלה בחלק העיקרי של התנור. בדרך כלל, הבעיה נעוצה בנקודת החיבור של החוטים החשמליים.
חשבו על זה – התנורים האלו עוברים מחזורים קשים: לפעמים הם יוצרים חום עז, ולפעמים הם קופאים בגלל הרוח. הנקודה בה החוטים החשמליים נפגשים עם רכיב החימום סובלת מאוד מהתנאים האלו.
תנורים זולים משתמשים בחומרים פשוטים כמו סיליקון או חומרים חלשים אחרים. חומרים אלו מתייבשים במהירות, וכתוצאה מכך נוצרות סדקים. ברגע שהחיבור נפגע, לחות חודרת פנימה, פוגעת בקצוות החשמליים, וכתוצאה מכך נוצר מעגל קצר.
בעיית ה"שאיבה"
זו פשוט חוקי הפיזיקה – חום גורם לחומרים להתרחב, וקור גורם להם להתכווץ. כאשר התנור נדלק ונכבה, נוצר “אפקט שאיבה” שגורם ללחות לחדור לתוך החוטים. רוב החלקים הזמינים בשוק לא לוקחים בחשבון את הבעיה הזו. הם משתמשים בחומרים שלא מתרחבים באותו קצב כמו החוטים, וכתוצאה מכך נוצרות סדקים.
אנו עושים זאת בצורה אחרת – אנו משתמשים בחומרים תעשייתיים שנצמדים כימית לחוטים. כך, הכל נשאר סגור ואטום, גם לאחר מאה מחזורי חימום. אין סדקים, אין דליפות.
למה האיכות חשובה
אי אפשר פשוט לכסות את החוטים במעטפת עמידה במים ולחשוב שזה מספיק. זו לא דרך טובה ליצור אטימה אמיתית. צריך לעשות עוד עבודה – יש לצפות את החוטים בחומר אטום, ולוודא שהחיבורים נשארים סגורים גם בטמפרטורות גבוהות. אם משתמשים בחומרים שאינם מתאימים לתנאים אלו, הם יהפכו לשבירים ויתפרקו. זו בדרך כלל הסיבה שנוצרים ניצוצות.
חיסרון קטן
יש עם זאת חיסרון אחד – בגלל האטימה הקפדנית, החוטים נהיים קצת יותר קשיחים. אי אפשר פשוט לכופף אותם בזווית חדה בעת ההתקנה, אחרת עלולה להיפגע האטימה שאנו משתדלים ליצור.
עשו לצוות ההתקנה טובה – תנו לחוטים מרווח מספיק, כך שהמים לא יצטברו בנקודת החיבור. פשוט טפלו בחוטים בזהירות, והאטימה תעשה את עבודתה לשנים רבות.