למה אנו מעבירים את החימומים באינפרא-אדום דרך מבחני חום ולחות
אם אתם מתכוונים להתקין חימום באינפרא-אדום בפרגולה או בחדר אמבטיה, אתם בעצם מכניסים מכשיר אלקטרוני בעל מתח גבוה לסביבה שבה יש לחות ושינויי טמפרטורות קיצוניים.
אנו לא פשוט מקווים שהאטמים יעמדו במבחן. במקום זאת, אנו מעבירים כל מכשיר דרך “מבחני הזדקנות בחום ולחות”. זה נשמע מתוחכם, אך בעצם מדובר בסוג של “חדר עינויים”. אנו מדמים שנים של אדים וקירור במשך מספר שבועות, כדי לגלות בדיוק איפה המכשיר עלול להישבר. כי אנו מעדיפים לגלות את התקלות במעבדה, ולא שאתם תגלו אותן במהלך מסיבת אוכל.
המאבק נגד הלחות
העניין הוא שמים ורכיבי חימום בעלי מתח גבוה הם שילוב גרוע מאוד.
בחוץ יש גשם, טל בבוקר, והאוויר משתנה מקרח לחם. אם לחות כלשהי חודרת למכשיר, היא יוצרת דרך להצטברות חשמל. כך עלולה להתרחש תקלה או שהצינורות של המכשיר יישרפו.
אנו מחשיפים את המכשירים לאוויר סגור, כדי לוודא שהאטמים יישארו טובים, גם כשהמתכת מתרחבת ומצטמצמת בגלל החום.
השחיקה הנסתרת
החום הוא גורם קיצוני. כאשר המכשיר עובר מ-20°C ל-600°C בסביבה לחה, המתכת והחיבורים החשמליים מתחילים להתחמצן. זה כמו תהליך חמצון מואץ.
במהלך המבחנים שלנו, אנו עוקבים בקפידה אחר נקודות החיבור. אם ההתנגדות עולה, החיבורים עלולים להתחמם יתר על המידה ולהרוס את החוטים. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בציפוי מיוחד על החיבורים, שמונע את החמצון.
מילה על ההתקנה
בואו נהיה כנים – אף אטם לא יחזיק לנצח.
המבחנים שלנו מראים שהמכשירים יכולים לעמוד באדים ובטפטופים, אך החיים האמיתיים שלהם תלויים באופן ההתקנה שלהם. אם תחזקו את חיבורי המכשיר יותר מדי, המכשיר עלול להינזק. זה יפגע באטמים.
עקבו אחר ההוראות לחיזוק החיבורים. זה נשמע מעצבן, אך זו הדרך היחידה לוודא שהמכשיר יהיה אטום למים. אנו עושים את העבודה הקשה במעבדה, ומספקים את הנתונים הדרושים כדי שתוכלו להתקין את המכשירים במקומות החיצוניים שלכם, בלי לדאוג שהם יינזקו בגלל סערה.